כחלק מצוות הדרכה לגיל הרך במוזיאון בית שאן וכגננת, אני משלבת שתי אהבות, אחת היא לילדים הרכים שאותם חינכתי במשך שנים ארוכות והשנייה היא אהבתי לעיר בית שאן, בה גדלתי וגידלנו בה את ילדינו
גיזלה רדאי | אסתר בן לולו
לפני מס’ חודשים קראתי תגובה של איתמר רדאי לאחד הפוסטים בפייסבוק. איתמר שאל את הקוראים אם הם זוכרים את המורה גיזלה. ודאי שזוכרים, עניתי לאיתמר הנכד של המורה גיזלה. מאז נוצר קשר.
שמחה לשתף אתכם בסיפור חייה של המורה גיזלה, כפי שסופר מפי הנכד איתמר. היא הגיעה אלינו מטבריה, אחרי טלטלות רבות
בעמק המעיינות | גולן עזרא
אין גלים, אין סירות, ילד לא בונה ארמונות בחול.
כל החבורה נפגשת, קובעים ביציאה מהשכונה. אוגוסט, שנות השמונים בעיירת פיתוח, ארבעים מעלות בצל. שני קילומטרים של הליכה עד למעיין הקרוב.
מתחילים לצעוד, בלי כובע, בלי מים, בלי שכל ובלי דאגות.
עוברים דרך מטע המנגו של הקיבוץ השכן, אוכלים קצת במקום, לוקחים קצת להמשך הדרך.
אין מקום פראי מזה! מעיין נובע ממורדות הגלבוע, נווה מדבר ממש.
קופצים למים המרעננים, מקפיצים אבנים, נהנים ממנגו שנקטף לפני חמש דקות מהמטע. החקלאי לא יכעס, איך אפשר לכעוס על ילד שנהנה כל כך?
הקמת בתי חימר
בשל מצוקת דיור בבית שאן בשנות ה 50, לאחר שכל הבתים הערבים יושבו והמעברות והבדונים לא הספיקו למאות המשפחות שהגיעו, הוחלט לנצל את המשאב המקומי ולבנות בסגנון מקומי – בתי חימר. בעזרתו של מהנדס מהטכניון ייצרו לבנים ייחודיות מעפר, קש, ברזל, וחצץ ובנו מספר יחידות דיור. היום קוראים לזה בנייה אקולוגית, אז היו צריכים פתרון זול ומהיר… העניין הוא, שכמו היום, היו גם קבלנים רמאים שהחליטו לחסוך בברזל ובחצץ ובגשם הראשון כל הבתים קרסו… את הדיירים שיכנו בבית עומרי (כיום בית המשפט).
שבת שלום ומבורך.
*מוגש באדיבות מוזיאון בית שאן
תמונה: 3 תמונות של בתי החימר, שלב ההקמה, בתים מוכנים, בתים הרוסים
שלמה פדר יושב ראש הועד הראשון 1949-1950
תקופת ההתארגנות הראשונית של העיר לאחר מלחמת השחרור היתה באמצעות יוזמה עצמאית של התושבים,
עד שלקראת סוף 1949 נבחר “ועד מקומי” בראשות מר פדר, שקיבל את אישור מוסדות ההסתדרות.
פעולת הועד התמקדה בהתמקמות התושבים, מציאת מקומות תעסוקה והקצאת דיור לתושבים.
המוסדות החיצוניים לחצו להקמת עיר שיתופית (קאופרטיבית), אך רוב התושבים התנגדו לרעיון
שלמה בן לולו
יליד 1949 קזבלנקה מרוקו, עלה ארצה עם משפחתו לבית שאן ב – 1958 בהכשרתו כמהנדס תעשיה וניהול מצא סיוע בהתמודדות עם בעיות תקציב ופיתוח כשנבחר לראש המועצה ב – 1983. זכה פעמיים נוספות בבחירות ובכל תקופות כהונתו, פעל להקמת מוקדים תיירותיים ולפיתוח סביבתי הוא ייעל את מערכות המנהל, טיפח את מערכת התשתיות, הבינוי והנוף והביא לבניית אלפי יחידות דיור חדשות. הוא העלה את איכות החיים של התושבים.
רפי בן שטרית
יליד בית שאן 1966 , בן עשירי למשפחה בת 11 ילדים נשוי 6 ילדים.
גדל והתחנך בבית שאן, שרת בצה”ל כקצין קשר ואלקטרוניקה בחיל המודיעין. דרגתו רב-סרן במיל.
עסק בתפקידי חינוך שונים במסגרת מינהל חברה ונוער והאגף לחינוך התישבותי במשרד החינוך.
שימש כמממלא מקום ראש העיר בית שאן, ראש האופוזיציה במועצת העיר. בבחירות האחרונות בשנת 2013 נבחר לראשות העיר מטעם רשימה עצמאית.
פיני קבלו 1999-2004
שימש כראש עיריית בית שאן בין השנים 1999 ועד 2004,קדנציה אחת מטעם “בית שאן אחת” המזוהה עם מפלגת העבודה. לפני כן שימש שנים רבות כמזכיר מועצת הפועלים בבית שאן וכיום משמש בתפקיד איש הקשר בין הרשויות ובין הכנסת בירושלים.
נח מרדינגר – יושב ראש הועד הראשון 1950-1951
נח מרדינגר יליד אוסטריה,עלה ארצה בשנת 1949 והתיישב תחילה בקיבוץ עין-חרוד החליט להשתקע בבית שאן בשל עיסוקו בארכיאולוגיה. כיו”ר הועד המקומי הראשון יצק דפוסים בסיסיים של מינהל. הקים את המוזיאון “בית נכות” בביתו בבית-שאן, ושימש כמנהלו. במשך תקופה ממושכת ניהל מאבקים מול רשות העתיקות בנוגע לחפצים הארכיאולוגיים שהחזיק ברשותו. בשנת_____ החליט לרדת מהארץ והסכים להעביר את כל הממצאים למבנה “מסגד הארבעים” שהפך לבית נכות החדש
משה בן-יעקב יו”ר “ועדת העיריה” 1951-1952
משה בן-יעקב נולד ב- 19.11.1921 בהולנד, רוטרדם.
נפטר ב- 24.4.1976 –שבת אחרי פסח – בדיוק בתאריך שחרור האיזור שבו הוסתר בהולנד מעול הנאצים. (אין מקריות !)
כל חייו הדבר הכי חשוב לו היתה הארץ הזו. כפי שמראה גם מה שכתב לי ביומן שלי (מצורף)
הוא שימש כמהנדס בינוי מרכזיות צפון בדואר שהיה אמון אז על הטלפונים והתקשורת . סיפורו של משה הגיע אפילו עד הולנד הרחוקה, זאת התברר כאשר עתון הולדי פרסם זאת.
סיפור מתפרסם כאן בתרגומה של בתו
בעיירונת בית-שאן , שבה כ-5000 תושבים ,נבחר הבחירות האחרונות ראש עיר. יוצא שזה בחור צעיר ו… הולנדי. בן השלושים הזה הנקרא משה זיקנאופסר (שעברת את שמו למשה בן יעקב) נשלח על ידי המפלגה-הפועל המזרחי- לתפקיד הנחשק הזה בעיירה המרכזית של האזור. משה הוא מומחה למרכזיות טלפון אוטומטיות שלמד בהאג-לימודים אותם סיים בהתכתבות מישראל.ב-1945 הוא עזב את הולנד ועלה לפלסטינה בעליה ב’ (העפלה – בלתי ליגלית) והתחבר בארץ לתנועת הפועל המזרחי שהקימה את עין הנציב .
הוא חבר ותיק ומנהיג בקבוצת הצופים בעיר האג שמתפקד עכשיו כראש העיר! 21.9.1951
